כנטורופתית המאבחנת מעל 30 שנים, אני מתבוננת באלו המגיעים אלי לטיפול ובאנשים בכלל ושאלה אחת חוזרת ומטרידה ואין עליה תשובה אחת ברורה בעצם:
מה גורם לאותו איש/ילד/אישה להיות חולים כרוניים? מה למעשה מבדיל אותם מאחרים?
כל מי שעוסק ומתעניין בבריאות נתקל בתהייה זו מידי יום ביומו. למה הגבר שמעשן, חי בסטרס ועם עודף משקל חי שנים ארוכות ואותה אישה צעירה, מתעמלת ומקפידה על תזונה, נפטרת מסרטן תוך מספר חודשים?
כיצד זה יתכן? זה סותר את כל מה שחשבנו למדנו וידענו.
מהתבוננות ולמידה ארוכת שנים באנשים, הבנתי שאין כללים. אין כללים של נכון ולא נכון, הגישה הזו עברה מהעולם. כל ספרי ההדרכה והשיטות המבטיחות בריאות במטה קסם, הם שקר וכזב. מה שנכון לי יכול להיות גרוע ביותר עבורך וכן הלאה.
המסקנה היחידה שהסקתי מהתבוננות ארוכת שנים באלפי מטופלים היא שההבדל טמון ברובו באדפטיזציה – יכולת הסתגלות. העולם משתנה בקצב מסחרר, רמת הקרינה שאנו חשופים אליה כיום, גבוהה במיליונים לעומת יובל אחד אחורה. השפה משתנה, יחסים בינאישיים משתנים, תקשורת אחרת, קצב החשיפה למידע דוהר קדימה…
ומה איתנו בני האדם? כיצד אנחנו מגיבים למרוץ? האם תאי גופנו מסתגלים לשינויים? האם אנחנו משתלבים/מתנגדים/פורשים הצידה?
מה קורה לתאי גוף האדם בתוך הכאוס הזה של קרינה, זיהום אויר, אוכל מהונדס, סטרס קיצוני? האם הם מסוגלים להתאים את עצמם, לעבור הליך שינוי והתאמה?
בשאלה הזו טמונה לדעתי התשובה לשאלת הפתיחה.
רק גוף המסוגל להתאים את עצמו לשינויים, לקצב ולאופי החיים המשתנה, יסתגל וישרוד בבריאות תקינה.
ושאלת מיליון הדולר – מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע למערכות הגוף השונות להסתגל?
אחד היסודות הקובעים את יכולת ההסתגלות שלנו, מצוי במבנה הגנטי שלנו. מבנה זה מולד והוא קובע את נקודות החולשה והחוזקה שלנו. יחד עם המבנה הגנטי, אנו והסביבה שלנו יוצרים ואחראים על האפי גנטיקה.
האפי גנטיקה משתנה והפיכה לחלוטין והיא מושפעת ממספר גורמים:
סטרס
לאורך שנות עבודתי הרבות, אני מבינה כיום כי לחץ נפשי הוא אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על בריאותינו. הוא מושפע מארגז הכלים שיש לנו להתמודדות מולו. במקביל לפעולות אקטיביות שיש לנקוט להורדת הסטרס, כמו הפחתת שעות עבודה, הקטנת הצריכה, צמצום מחויבויות כלכליות, יש להגדיל את יכולת הגוף להתמודד. את זה ניתן לעשות בעזרת תוספים ספציפיים התומכים במערכת העצבים ובבלוטות ההורמונליות.
חשיפה למזהמים כימיים
רשימה ארוכה של חומרים שבמאמץ לא גדול, נוכל להקטין את צריכתם ביניהם תרופות, צבעי מאכל, מזון מעובד, מזון מעושן, עישון וחומרים שונים ומשונים שאנחנו מחדירים לגופינו, ללא מחשבה נוספת.
תזונה
רבות נכתב על חשיבות התזונה וחדשות לבקרים יוצא ספר או מדריך המסמן את האויב החדש – גלוטן, לקטין, סוכר, בשר, חלב ומוצריו ועוד.
ובכן החדשות הן שאין אויב אחד לכולם ויותר מזה – המזון הטוב או הרע לנו אינו קבוע. אוכלוסיית חיידקי המעיים שלנו, המשתנה ברמה יומית, היא זו המגדירה עבורנו מי אויב ומי ידיד.
יש חשיבות עצומה לנו כמטפלים בתזונה להיות מודעים לנושא, לבצע התאמת תזונה אישית לכל מטופל ומטופל ולדאוג לאוכלוסיית מעיים חיובית ובריאה.
רדיקלים חופשיים
מולקולות המהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החיסון שלנו, אך כשאנו חשופים לקרינה, סטרס, זיהום אויר ושמנים מחומצנים בתזונה רמתם עולה והם מזרזים הליכי חמצון והליכי חולי והזדקנות.
פעילות גופנית במידה , והדגש הוא על המידה!, חיונית, במקביל לשתיית מים.
יש לצמצם ככל האפשר חשיפה לגורמי הסיכון ובמקביל ליטול נוגדי חמצון המצמצמים את השפעתם.
מטילציה
הליך מולקולרי הקשור לפינוי תוצרי לוואי של חלבונים ופסולת. הליך זה פגוע גנטית אצל 15% מהאוכלוסייה. אצל כל השאר ניתן לשפר אותו בעזרת ויטמיניםB6 ,B12 חומצה פולית ומגנזיום.
במקביל יש לדאוג לבריאות איברי הפינוי העיקריים – כבד כליות ומעיים.
במידה ונקפיד לשמור על תקינות כל המערכות וההליכים שצוינו ובמקביל נבצע שינויים מקיפים באורח החיים, נוכל להעלות את יכולת ההסתגלות שלנו. נבצע אדפטיזציה לעולם המודרני.
פעולות אלו יעלו משמעותית את רמת האנרגיה, יצמצמו סיכון למחלות כרוניות וישפרו יכולות בתחומי החיים השונים.