מגנזיום

מגנזיום, כאשר הוא חסר בגוף או מתן שלו בעירוי לוריד במקרים דחופים יותר, מסדירים הפרעות שונות בלב ובכלי הדם.

הוא מוריד לחץ דם, מסדיר הפרעות קצב בלב, גם כאלו שיכולות לגרום מוות ועוזר נגד התפתחות פקקת (טרומבוזה) בעורקים.

טאורין נמצא אף הוא בעל אפקטים דומים. הוא מוריד יתר לחץ דם, מצמצם תופעות של הסתידות עורקים מעודף כולסטרול, עוזר למניעת הפרעות קצב ומייצב את לוחיות הדם. צירוף של שניהם מגנזיום טאורט יעיל ביותר, יותר ממתן כל אחד מהם לחוד.

תוסף תזונה מסוג זה, בין אם ניתן דרך הפה או בעירוי, ע”פ המתחייב, עשוי לעזור בטיפול באוטם שריר לב אקוטי, בשלבים ראשונים של רעלת הריון ובטיפול בהתקפי אסטמה שאינם ניתנים לשליטה בדרך אחרת.

הן למגנזיום והן לטאורין יש ערך רב בטיפול במחלת הסוכרת. מתן מגנזיום טאורט לחולי סוכרת עשוי לשפר אצלם את הרגיש/ות לאינסולין ולהפחית את הסיכון לסיבוכים בעיקבות פגיעת הסוכרת בכלי דם עיקריים או נימיים.

הן במחקרים אפידמיולוגיים והן בניסויים עם בעלי חיים נמצא שרמת מגנזיום מספקת חיונית לבריאות כלי הדם ומחסור במינרל זה נמצא קשור להפרעות ומחלות רבות של הלב וכלי הדם :יתר לחץ דם, התכווצות עורקים כליליים , פרפור אירועים פטאלי שלא מאירוע חסימתי , עמידות לאינסולין וסיבוכי סוכרת בעיניים, כליות וגפיים.

המכניזם העיקרי לפיו פועל המגנזיום כמגן הוא היותו מווסת את כניסת יוני הסידן אל תוך התאים. עודף סידן גורם לכיווץ מגנזיום גורם להרפיה, חוסר מגנזיום מאפשר כניסה מופרזת של יוני סידן לתאים ,עם כל הנזקים הכרוכים בכך. לגבי אינזימים רבים בגוף, מגנזיום הוא גורם משתתף ובדרך כלל ביחד עם אדנין טרי פוספט-מולקולות המספקות אנרגיה בתאים.

הוא נוטל חלק באינזימים רבים מבין אלו שתפקידם להעביר חומרים דרך דפנות התאים ובכללם אלו שדרושים להסעת נתרן וסידן.

מחסור במגנזיום גורם לדילול ברמת האשלגן הפנים תאי ולעליה ברמות של נתרן וסידן. הוספת אשלגן במקרים של מחסור בו בתאים, לא תעזור, אם רמת המגנזיום נמוכה מידי-רק עם הוספת שניהם יחדיו ניתן לפתור בעיה זו.

זהו אחד היתרונות הבריאותיים של ירקות עלים ירוקים-העשירים במגנזיום ,באשלגן ואינם מכילים כמות גבוהה של נתרן.

המגנזיום דרוש בתאים בריכוז מסוים שהוא האופטימלי. כמות רבה עוד יותר שלו שלא תביא תועלת.

בניסויים בצלוחיות מעבדה נמצא שכאשר מקטעי עורקים הוחזקו בצלוחיות עם תמיסת סידן ,יוני סידן רבים נספגו לדפנות שלהם וכווצו אותם, אך כשבתמיסה היה גם מגנזיום, הוא בלם את קליטת הסידן וגרם להתרחבות העורקים.

רמת מגנזיום תקינה חשובה לקוצב האוטומטי הטבעי של הלב וכאשר יש תופעות של הפרעת קצב,מתן מגנזיום בזמן יכול להציל חיים.

אנשים הסובלים מהפרעות קצב צריכים להעשיר בקביעות את רמות המגנזיום בדם.

רמת מגנזיום גבוהה תורמת לייצוב לוחיות הדם,לצימצום ההצמדות שלהן- כך לא נוצרים קרישי דם.

דיאטה מערבית של אוכל מלוטש ומעובד, עם עודפי שומן רווי ומזונות מן החי אינה מכילה כמויות מספקות של מגנזיום. זיבול בזבל כימי מוריד בצורה דרסטית את כמות המגנזיום בעלים ירוקים.

שימוש ממושך בתרופות משתנות, תפריט עשיר במלח נתרני ומחלת הסוכרת במצבים אלו אין הכליות מסוגלות למחזר ולשמר את המגנזיום המצוי בפלסמה.

פעילות אינסולין לקויה מפריעה הן לקליטת המגנזיום מן המזון והן לכניסתו לתוך התאים.

יש גם להיזהר מצריכת סידן מוגברת אם אין היא מלווה בצריכת מגנזיום מתאימה.

במצבים של יתר לחץ דם והפרעות קצב ,יש הגיון לצרוך תוסף מגנזיום ללא סידן.

סטרס ממושך גורם להפרשה מוגברת של מספר הורמונים ואלו מגבירים את צריכת המגנזיום -בזמנים אלו יש לדאוג לספקו במידה רבה יותר.

עדיין לא נערכו מספיק מחקרים בבני אדם, אבל אצל בעלי חיים עם תזונה דלת מגנזיום נמצאו יתר לחץ דם, הפרעות בזרימת הדם לגפיים,

יותר הסתידות עורקים ויותר שקיעת סידן בעורקים וברקמות הרכות כאשר ניתן להם עודף ויטמין D

בכל המחקרים שנערכו על חולי סוכרת טיפוס 1 ו-2 נמצאו רמות מגנזיום נמוכות בתאים, בפלסמה ובעצמות, שם מהווה המגנזיום מרכיב חשוב

במינרלי העצם.

ככל שהשליטה ברמת הסוכר היתה גרועה יותר כך נמוכה יותר היתה רמת המגנזיום בגופם . ניתן להניח שמחסור במגנזיום, עם עוד מחסורים הנובעים מצריכת מזונות מלוטשים ומעובדים, כמו מחסורים בכרום ובאבץ, הנם חלק מהגורמים להתפתחות הסכרת, לפחות מסוג 2 ואמנם מתן תוספות של מגנזיום לחולי סוכרת משני הסוגים, שיפר אצלם את הרגישות לאינסולין.

מומלץ לתת לחולי סוכרת תוספת של מגנזיום למניעת כל הנזקים האמורים, אבל אסור במקרים של אי ספיקת כליות.

הצורה השכיחה ביותר של מגנזיום הניתן כתוספת היא מגנזיום אוקסיד. תרכובות אורגניות של מגנזיום נספגות טוב יותר.

כיום משתמשים במגנזיום אספרטאט, ציטראט וגליסינט-אבל תכשירים אלו מכילים רק 8-12% מגנזיום. המומלץ ביותר הנו מגנזיום טאורט תרכובת זו מספקת ב90% מהרכבה את החומצה האמינית טאורין, שלה פעילות ותרומה דומה לזו של המגנזיום.

טאורין הוא רכיב תזונה חיוני הנחקר בשנים האחרונות .עיקר המחקרים לגביו נערכו לבדיקת השפעתו על הלב,תאי עצבים ושרירי השלד. יש לו השפעה מרגיעה ובכך ניתן להסביר את תועלתו במצבי אפילפסיה, בזמן גמילה מאלכוהול ובעיות שרירים.

הטאורין מאפשר שאיבה טובה של משאבות הלב ומנוחה מתאימה. כל זה תורם לבריאות הלב ומחזור הדם.

טאורין עוזר לשמירת קצב נכונה ובניסויים שלו עם בעלי חיים, מתן שלו צמצם הפרעות קצב. הוא מספק הגנה לדפנות ולקרומים שבתאים בפני נזק חימצוני בגלל האפקט המרחבי שלו המחזק אותם.

לאחרונה נערכו ניסויים עם מתן טאורין לפני ואחרי ניתוח מעקפים. הטאורין נמצא מצמצם נזק חמצוני לממברנות בתאי שרירי הלב.

מחקרים שנעשו לגבי השפעת הטאורין על העורקים מצאו שיש לו אפקט של הרפיה בדומה לזה של המגנזיום. ולכן הוא נמצא יעיל בטיפול ביתר לחץ דם ובצמצום הסתידות עורקים.

כבר משנת 1935 החלו לחקור את השפעת הטאורין על חולי סוכרת ונמצא שהוא מגביר רגישות לאינסולין וסבילות ללקטוז. הנזקים של רמת סוכר גבוהה הן גם נזקים של רדיקלים חופשיים שרמת סוכר גבוהה מגבירה את ייצורם.

הן טאורין והן ויטמין E נמצאו מספקי הגנה  כנגד נזקים אלו.

הן למגנזיום והן לטאורין יש אפקטים מגנים על הלב ועל העורקים ויש בהם תועלת רבה, לפעמים עד כדי הצלת חיים. שניהם שומרים על בריאות הלב, מורידים יתר לחץ דם ועוזרים לצמצום נזקים של סוכרת.

מכאן ההיגיון שבמתן מגנזיום טאורט, במקום סוגי מגנזיום אחרים. חומר זה מתפרק עד מהרה בגוף לשני מרכיבים ושניהם נספגים היטב.

תרכובת זו מנוצלת היטב גם אם אין די חומצה בקיבה.

המאמר מתוך ירחון ״תזונה פלוס״ בעריכת מרדכי הוכברג.

 

התוויה/מידע זה הנו בגדר כלי עזר בלבד