במאמר חדשותי מפתיע למדי, מספר מדענים בישראל תייגו את מרבית הפרוביוטיקה כ”חסרת תועלת” בהתבסס על מחקריהם האחרונים. למרבה הצער, זוהי מסקנה חלולה שאינה עומדת בפני עצמה וסותרת עדויות איכותיות וותיקות יותר. הפרוביוטיקה ככלל אינה חסרת תועלת, אך אותה תועלת תלויה בסוג הפרוביוטיקה עצמה ובתוצאות הצפויות.
למעשה, פרוביוטיקה נכונה הוכחה כמשפיעה באופן חיובי על איזון חיידקי המעיים כאשר האיזון מופר וכמשפרת מגוון רחב של סימפטומים, כגון: שלשולים (לעתים תופעת לוואי של אנטיביוטיקה). אנשים רבים מצאו מרפא כתוצאה מנטילת פרוביוטיקה באופן יומיומי בניגוד גמור לקביעות השגויות שלעיל.
המחקרים הללו מצומצמים מאוד ובודקים תערובת פרוביוטית מסוימת. לא ניתן לייחס את התוצאות לפרוביוטיקה באופן כללי ובטח שלא על מוצרים עם חיידקים חיים כמו מוצרי BioCare. אנו עדים למשוב נפלא לגבי המוצרים שלנו והתערובות שלנו מסתמכות על מחקרים מעמיקים שמראים את ההיפך הגמור מהמחקרים החדשים.
להלן נתונים אודות המחקרים:
המחקר הישראלי העניק תערובת פרוביוטית מסוימת ל-25 אנשים במשך חודש ובדק האם החיידקים אכלסו את המעי לצמיתות, אבל… מדובר בתערובת מסוימת של פרוביוטיקה. ישנם סוגי פרוביוטיקה רבים, הזמינים בצורות, עוצמות, סוגים ואיכויות משתנות. נטילת תערובת אחת והשלכת תוצאות המחקר ממנה על כלל סוגי הפרוביוטיקה דומה לחקירת תפוחי אדמה והשלכת הממצאים על כלל הירקות.
- המחקר נערך על 25 משתתפים בלבד, אשר קיבלו מנה פרוביוטית של 5 מיליארד חיידקים ו-11 זנים פעמיים ביום, למשך חודש. המדגם אינו מתקרב לכמות המומלצת, גודל המנה או משך הזמן הנדרש להעריך כראוי את יכולת הפרוביוטיקה להתיישב במעיים. ישנם מחקרי פרוביוטיקה רבים עם תוצאות חיוביות, אשר נערכו על עשרות אלפי אנשים במשך השנים.
- לא נבדקה “תועלתיות” – הצירוף “חסר תועלת” מציין עובדה לפיה נמדדה כל סימן לתועלתיות הפרוביוטיקה, אך לא כך היה. הניעות אינה נבדקה וכך גם המכלול או תפקידי מפתח אחרים של פעולות המעיים.
- לא נבדקו מעיים בלתי מאוזנות לכתחילה – מד המחקר עמד על חוסר שינוי משמעותי או קבוע בהרכב חיידקי המעיים בכמחצית מהמשתתפים. ברם, החיידקים לא ניתנו לאנשים בעלי מעיים בלתי-מאוזנות מלכתחילה (שלא כמו במחקר אחר בו השתתפו חלק מאותם החוקרים, בו ניתנו חיידקים לאנשים בעלי מעיים בלתי-מאוזנות ונראה הבדל משמעותי).
- האם איזון המעיים הוא כל הסיפור? למעשה, מחברי המחקר הניחו שתועלת הפרוביוטיקה נמדדת אך ורק לפי יכולתה לאכלס ולשנות את מאזן חיידקי המעיים לצמיתות – מה שאינו נכון כלל. למעשה, הפרוביוטיקה מפעילה שרשרת של אפקטים הנקראים “השפעות חולפות” על ידי גירוי המערכת החיסונית כאשר היא עוברת דרכה והפרשת חומרים חיוניים התומכים בבריאות המעיים באופן כללי. המחברים אף הגיעו למסקנה שהתוספים שינו את הכימיקלים המיוצרים במעיים, שאינה כמובן השפעה חסרת תועלת. אז כפי שאנו כבר יודעים, ההתמקדות בתובנות חייבת להתבסס על “מה הפרוביוטיקה עושה” ולא “איפה היא נמצאת” כדי לאבחן את התועלת שאנשים מפיקים ממנה.
- כמו כן, נוצרו שינויים זמניים בהרכב החיידקים במחצית השנייה של הנבדקים במחקר. הנטייה של חיידקים לשוב לאיזון המקורי כפי שנצפתה, עולה בקנה אחד עם ממצאים אחרים על הפרוביוטיקה ולא שוללת את ההשפעות החיוביות שלה. נטילת אספירין למשל, לפי דרך טיפול זו זו, אינה עוזרת, שכן היא מפסיקה להשפיע לאחר הפסקת השימוש בו. בנוסף, ישנם מחקרים אחרים עם סוגי חיידקים שונים ותערובות פרוביוטיות אחרות המצביעים על השפעה חיובית ברורה ועל איזון חיידקי המעיים עקב נטילת פרוביוטיקה, במיוחד לאחר שהאיזון הטבעי הופר על ידי אנטיביוטיקה למשל.
- פרוביוטיקה הוכחה כיעילה באופן עקבי מחקרים רבים מצביעים על השפעות חיוביות של הפרוביוטיקה על שלשולים הנגרמים מאנטיביוטיקה, IBS, עצירות, שיפור המערכת החיסונית, מניעת אלרגיות ומגוון רחב של השפעות חיוביות נוספות.
- טוב לאנטיביוטיקה או לא? במחקר קשור נוסף, זמורה מציגים נקודת מבט שלילית לגבי התפקיד של הפרוביוטיקה בשיפור תופעות הלוואי של אנטיביוטיקה. הטענה היא שתערובת 11 הזנים של הפרוביוטיקה הנתונה מונעת מחיידקי המעיים לשוב לאיזון הטבעי שלהם למשך זמן ארוך יותר. הם חוששים מהבעיה שעלולה להיווצר, אבל למעשה הממצא מוכיח שהפרוביוטיקה אכן גרמה לשינוי משמעותי אצל אנשים עם חיידקי מעיים בלתי מאוזנים. ההנחה כאן היא שהמטרה היא להחזיר את המעיים למצבם הטבעי כדי שתהיה השפעה תפקודית חיובית במקרים שהאנטיביוטיקה מפרה את האיזון. ייתכן, למרות זאת, שההשפעה החיובית אשר הוכחה במחקרים רבים כל כך נובעת משינוי זמני מהותי יותר, ושהיא מגנה, לא שלילית. המחקר טוען שתוספי הפרוביוטיקה, ובמיוחד זני Lactobacillus הגבירו את ייצור הכימיקלים האנטי-מיקרוביאלים, אשר היו בעלי השפעה מעכבת על צמיחת זני ה Clostridium וה Prevotella. למרות שהדבר לא נבדק במיוחד במחקר זה, אנו יודעים שפרוביוטיקות מסוימות יכולות להשפיע באופן חיובי על הפחתת השכיחות והאלימות של Clostridium difficile, שהוא צורה קטלנית של זיהום חיידקי, הקשורה לשימוש באנטיביוטיקה ועמידות לאנטיביוטיקה.
- למעשה, הנתונים הטובים ביותר לגבי הפרוביוטיקה וטיפול אנטיביוטי נובעים ממספר מטה-אנליזות חזקות אשר הראו השפעות חיוביות ברורות על הפחתת שלשולים, כולל המחקר הזה. השפעתה של הפרוביוטיקה על ההרכב החיידקי של המעיים בהחלט אינה חסרת – תועלת.
- כמובן, התוצאות הללו תקפות רק לגבי התערובת הפרוביוטית הספציפית הזו, אשר נבדקה על מספר מצומצם של משתתפים (25). פרוביוטיקה חזקה ויעילה יותר יכולה להראות תוצאות שונות לחלוטין. היקף המחקר הזה מצומצם ביותר, ומקשה על הסקת מסקנות מוצקות או גורפות לגבי הכלל.
- המחקר, כמובן, הראה גם נתונים חיוביים. המחקר השתמש בדגימה של חיידקים ישירות מהמעיים, ולא מדגימות צואה, ולכן הוא מדויק יותר. המחקר הוכיח שינויים ברורים כתוצאה מנטילת הפרוביוטיקה בשתי הקבוצות, רק שהשינויים לא היו השינויים להם ציפו החוקרים. המחקר סיפק לנו מידע מועיל על דרכי הפעולה של הפרוביוטיקה (ומה היא לא עושה), ומה המדדים הקליניים שלנו באמת צריכים להיות.
- בקיצור, אם משתמשים בחיידקים הנכונים – מאופיינים היטב, חזקים, בטוחים, יציבים ובמינון הנכון, ניתן להשפיע באופן חיובי על בריאות המעיים, כפי שהוכח במחקרים רבים.
התוויה/מידע זה הנו בגדר כלי עזר בלבד