ויטמין סי, הידוע גם בשם חומצה אסקורבית, הינו ויטמין מסיס במים שנמצא באופן טבעי במזונות רבים.
בני האדם, שלא כמו רוב בעלי החיים, לא יכולים לסנתז ולייצר ויטמין סי בצורה פנימית, לכן הוא חיוני כמרכיב תזונתי.
כיום התזונה המערבית מבוססת לרוב על מזון מהיר, מתועש שאינו מכיל כמויות חיוניות של ויטמין סי ולכן יש לשקול שימוש בתוסף ויטמין סי איכותי.
ויטמין סי נדרש לביוסינתזה של קולגן, ל – קרניטין וסוגים של נוירוטרנסמיטורים ( מוליכים עצביים). ויטמין סי מעורב גם במטבוליזם של חלבון.
קולגן ( חלבון), הוא מרכיב חיוני ברקמות חיבור, ובעל תפקיד משמעותי בריפוי פצעים, שיקום של ריריות, תמיכה בדפנות כלי דם וכמובן בריאות ונראות העור .
ויטמין סי חשוב גם לגדילה ולבריאות העצמות, החניכיים והשיניים, ולנעשה משתתף במאות תהליכים ביולוגיים בגוף.
ויטמין סי הוא נוגד חמצון (אנטיאוקסידנט) פיזיולוגי שמגן על התאים מהאפקט של רדיקלים חופשיים.
במחקרים מתמשכים נבדק האם ויטמין סי (בזכות יכולתו להפחית את הנזק הנגרם מחמצון(, יכול למנוע או לעכב סוגים מסויימים של סרטן, מחלות קרדיווסקולריות, ומחלות נוספות , בהן העקה החימצונית מהווה תפקיד מפתח.
בנוסף ליכולותיו כאנטיאוקסידנט, והיכולות של הביוסינתיזה, ויטמין סי משמש בעל תפקיד חשוב במערכת החיסון, ומשפר את הספיגה של ברזל מסוג Non Hem,הצורה של הברזל שקיימת במזונות על בסיס צמחי.
לפיכך, גם במצבי אנמיה על רקע חסר בברזל, מומלץ לצרוך תוסף ויטמין סי איכותי לשיפור ספיגת הברזל.
חסר חמור בויטמין סי יגרום למחלת צפדינה, שמאופיינת בעייפות קשה, חולשה של רקמות חיבור, רפיון חניכיים, שבירות של כלי דם, שטפי דם ואף דימומים. כיום זו מחלה נדירה במדינות מפותחות.
הכמות הטוטלית בגוף של ויטמין סי נעה בין 300 מ”ג (כמעט צפדינה) ל-2 גרם.
רמות גבוהות של ויטמין סי נשמרות בתאים ורקמות וכמותן הכי גדולה, נמצאת בלויקוציטים ( כדוריות דם לבנות), עיניים, בלוטת האדרנל, בלוטת יתרת המוח ובמוח.
כמות נמוכה יחסית של ויטמין סי, נמצאת בנוזלים חוץ תאיים, כמו בפלזמה, כדוריות דם אדומות ורוק.
כמה ויטמין סי צריך ביום?
ויטמין סי חיוני לתפקוד תקין של מערכות הגוף ולשמירה על הבריאות. יש להקפיד על צריכה מספקת ממקורות תזונתיים ומתוספי תזונה.
על פי ה RDA האמריקאי, כמות הויטמין סח המומלצת ליום עומדת על 90 מ”ג למבוגרים ולילדים מגיל ארבע.
מקורות של ויטמין סי:
פירות וירקות הם המקור הכי טוב לויטמין סי.
פירות הדר כמו תפוזים, עגבניות , פלפלים אדומים וירוקים, קיווי, ברוקולי, תותים, כרוב וכרוב ניצנים.
לחלק מדגני הבוקר המעובדים, מוסיפים ויטמין סי, אך כמותו יכולה לרדת אם הם מאוחסנים לתקופות ממושכות.
אם מבשלים מזון עם ויטמין סי יש לדעת שהוא נהרס בחום.
לפיכך את רוב הפירות והירקות יש לצרוך באופן חי על מנת לקבל כמות נאותה של ויטמין סי.
קבוצות בסיכון שצורכות כמויות נמוכות מדי של ויטמין סי:
מעשנים ומעשנים פסיביים.
אנשים שצורכים מזון שאינו מגוון מספיק, כמו קשישים, אנשים בדיאטות מגבילות,
צרכני אלכוהול , סמים, אנשים עם מחלות נפש ולעיתים ילדים שלא מקבלים מספיק ויטמין סי.
אנשים עם בעיות ספיגה ומחלות כרוניות
מחלות מעי דלקתיות, דימומים ממערכת העיכול.
חלק מחולי הסרטן, מחלות כליה בדרגות מורכבות או על דיאליזה, ומצבי של קכקסיה.
ויטמין סי ובריאות:
מעבר להיותו נוגד חמצון ובעל חשיבות לתפקוד מערכת החיסון ויטמין סי יכול למלא תפקיד חיוני בכמה סוגי מחלות:
סרטן – כולל מניעה וטיפול.
מחלות קרדיווסקולריות.
מחלות תלויות גיל של ניוון מקולרי, קטרקט ואובדן רטייה.
ואפילו הצטננות והתקררות. ויטמין סי מפחית ומקצר חומרה של מחלות ויראליות.
ויטמין סי יכול לתרום לבריאות העור דרך יצור קולגן ולבריאות כלי דם.
סיכון בצריכת יתר של ויטמין סי:
לויטמין סי יש רעילות נמוכה ולא משוייכות לו תופעות לוואי חמורות.
במינונים גבוהים יתכנו מצבים של אי נוחות במערכת העיכול, שלשולים ובחילות.
כמו כן בעודף הגוף יפריש את הויטמין דרך מערכת השתן.
תוספי ויטמין סי איכותיים של ביוקר:
ויטמין סי ויטהסורב – הינו תמיסה נוזלית של הויטמין ליעילות ספיגה מקסימלית.היות שויטמינים במבנה של תחלוב נספגים בצורה מיטבית ומאפשרים צריכה במינון נמוך יותר.הספיגה היא תת לשונית ישירות לזרם הדם דרך דפנות כלי הדם הדקיקים מתחת הלשון.
אבקת מגנזיום אסקורבט – הינו אבקה עם חומציות נמוכה של ויטמין סי, לתמיכה במערכת החיסונית, יצירה של קולגן (עור, כלי דם), ולאנרגיה.כל כפית מידה ניתן להמיס בקלות במים או מיץ ולקחת לדרך בנוחות בבקבוק שתיה.
התוויה/מידע זה הנו בגדר כלי עזר בלבד